פתיחת השמיים תפסה את הישראלים בדיוק ברגע שמתחילה עונת הנופש הגדולה של הקיץ.
לצד המקומות אליהם הטיסה עדין בלתי אפשרית, בולטת יוון המושכת אליה לא מעט תיירים בעונה הזאת של השנה ובמיוחד הפעם – כשהאופציות מצומצמות והדרישה לנופש, אחרי כל הסגרים – אף היא עושה את שלה.
על פי האיחוד האירופי, רוב האזורים ביוון נחשבים 'ירוקים', כך שהכניסה למדינה אפשרית ללא בידוד למחוסנים במידה וחלפו לפחות 14 יום ממתן החיסון השני וכן למחלימים ולמציגים תוצאות בדיקת קורונה שלילית שנערכה 72 שעות לפני הטיסה.
ביוון, אין צורך לעטות מסכות בשטחים פתוחים ואין הגבלות תנועה שיזכירו לכם משהו מסגרי העבר.
"האטרקציות וההופעות תתקיימנה כרגיל, אך עם הגבלות תפוסה"
עם כל הרצון לנפוש, בשביל לסגור את הנופש בלי פיקשושי בירוקרטיה שיחזירו אתכם הביתה, צריך לשים לב להנחיות החדשות לטסים לחו"ל. זה לא מסובך, אך דרושה תשומת לב רבה.
טסתם, נרגעתם, חזרתם. מה עושים כשחוזרים ארצה? אז ככה: לפני חזרה לישראל אתם צריכים שני דברים. ראשית, עליכם לערוך בדיקת קורונה לפני החזרה ארצה, בנתב"ג. העלות היא 80 שקלים בלבד וצריך להירשם מראש כאן.
עד קבלת התוצאה (לרוב עד 24 שעות) – אתם צריכים לנוח עוד קצת, בבידוד ביתי, בישראל.
דבר נוסף שעליכם לעשות לפני החזרה לישראל הוא למלא טופס הצהרת בריאות באתר משרד הבריאות. תוכלו לעשות את זה און ליין כאן.
חופשה נעימה ומועילה!
יוון נקראת גם "הרפובליקה ההלנית" והיא מדינה השוכנת בדרום מזרח אירופה בקצהו הדרומי של חבל בלקן לחוף הים התיכון. במדינה ישנם כ-3,000 איים והיא גובלת עם בולגריה, אלבניה ומקדוניה הצפונית בצפון, עם טורקיה והים האגאי במזרח, עם הים היווני במערב ועם הים התיכון בדרום. רבים רואים ביוון העתיקה את הבסיס לתרבות מערב של ימינו.
יוון הייתה בנויה בעבר משבטים שהיו פרושים באיטליה, יוון וטורקיה של ימינו. השבטים העניקו לחבל ארץ זה את השם, כשבהתחלה גרו בחבל הארץ שבט ההלנים אשר כונו "הֶלאַס" כשבהדרגה כינוי זה התפשט לכל יוון.
עמי המזרח שבאו תחילה במגע עם שבט היונים העניקו את השם "יוון" לחבל ארץ זה והוא מוזכר גם במקרא: "וַיִּוָּלְדוּ לָהֶם בָּנִים אַחַר הַמַּבּוּל: בְּנֵי יֶפֶת גֹּמֶר וּמָגוֹג וּמָדַי וְיָוָן וְתֻבָל" (ספר בראשית), "וְעוֹרַרְתִּי בָנַיִךְ צִיּוֹן, עַל בָּנַיִךְ יָוָן" (ספר זכריה), "אֲשֶׁר רָאִיתָ, בַּעַל הַקְּרָנָיִם – מַלְכֵי מָדַי וּפָרָס, וְהַצָּפִיר הַשָּׂעִיר – מֶלֶךְ יָוָן" (ספר דניאל).
עמי איטליה כינו את יושבי האזור כ"גראיקים". הרומאים, בזמן ששלטו על יוון, כינו את חבל הארץ "אכיאה". בעת הביזנטית ראו היוונים עצמם כ"רומיים" ועל כן כינו את ארצם "רומאניה" מה שהביא אותם להיקרא על ידי המוסלמים כ"רום".
במאה ה-19 כשהוקמה יוון מחדש חזרו היוונים לשם "הלאס".
ההיסטוריה של יוון הינה בת אלפי שנים ומתועדת מראשית האלף השני לפני הספירה. היסטוריית יוון כוללת היסטוריה של תרבויות שצמחו ונעלמו סביב חופי הים האגאי.
ראשיתה של יוון היא בתרבות המינואית, אחריה התרבות המיקנית שצמחה בפלופונסוס האחראית להשמדתה של טרויה. לאחר ירידה של התרבות המיקנית חוותה יוון תקופת מעבר תרבותית אשר נמשכה על המאה השמינית לפני הספירה, אז החלה אותה תרבות להשתקם.
יוון הארכאית החלה במאה השביעית לפני הספירה והיא הביאה איתה את ראשית צמיחת ערי המדינה היווניות – ה"פוליס", שהבולטות ביניהן היו אתונה, ספרטה, קורינתוס, דלפי ותבאי.
יוון הקלאסית החלה מהמאה החמישית לפני הספירה, כשאז מגיעה המדינה לשיא מבחינה תרבותית ומדינית, אך מנגד חווה המדינה מלחמות רבות. את התרבות הקלאסית ירשה התרבות ההלניסטית אשר התפשטה ברחבי המזרח החל מהמאה השלישית לפני הספירה, עם מסעות הכיבוש של אלכסנדר מוקדון.
יורשיו של אלכסנדר מוקדון חילקו את השטחים הרחבים שכבש למספר ממלכות שגם נלחמו האחת בשנייה, עד שנכבשו על ידי הקיסרות הרומית וחדלו מלהתקיים באמצע המאה הראשונה לפני הספירה. אז הפכה יוון לפרובינציה רומית שבה התרבות היוונית נותרה עדיין דומיננטית בחלק המזרחי של הים התיכון. כשהאימפריה הרומית חולקה לשניים במאה הרביעית לספירה, נותר חלקה המזרחי כחלק המוכר כאימפריה הביזנטית אשר היה טבוע בתרבות יוון והיא שרדה עד תחילת המאה ה-19.
ב-1821 החל המרד של היוונים כששנה אחרי הם הכריזו על עצמאותם. דבר שהוביל למלחמה עד 1832 אשר הסתיימה בניצחונם של היוונים. במאה ה-19 וה-20 התקיימו סדרת מלחמות גם בין היוונים והעות'מאניים. היוונים רצו להרחיב את שטחם וזאת בכדי לכלול בשטחם את כל דוברי היוונית. יוון הגיעה לגבולותיה כיום בשנת 1947 לאחר מלחמת העולם השנייה.
ב-1967 הצבא שלט ביוון לאחר הפכיה צבאית וייסד בה את "משטר הקולונלים". ב-1973 ביטל השלטון הצבאי את המונרכיה ביוון והכריז על המדינה כ"רפובליקה יוונית". ב-1974 מימנה החונטה הצבאית היוונית הפיכה כושלת באי קפריסין מה שהביא להפלתה. ב-1975 הוקמה ביוון הרפובליקה הדמוקרטית.
יוון הצטרפה לקהילה האירופית עוד בשנת 1981. ב-2001 שינתה את המטבע במדינה למטבע האירו. בשנת 2009 נכנסה המדינה לאחד מהמשברים הכלכליים החמורים שידעה.
המדינה מורכבת מ-13 אזורי מנהלתיים המכונים מחוזות ולהם חלוקה משנית של 74 יחידות אזוריות. מדובר בחלוקה חדשה שהחליפה חלוקה ישנה יותר שבה היו כ-51 מחוזות משנה. היחידות האזוריות כיום מחולקות ל-350 רשויות מוניציפליות.
יהדות יוון מהווה את אחת מהקהיליות היהודיות הוותיקות ביוון וראשיתה בתקופה ההלניסטית. תחת שלטון ביזנטיון סבלו היהודים המגבלות ורדיפות, כשדווקא השלטון העות'מני מהמאה ה-15 הטיב עימם.
רבים מיהודי ספרד שגורשו ממנה הגיעו ליוון והפכו לחלק בולט ודומיננטי בקהילה, תוך שמירה על מנהגים יהודיים ושימוש בניב ייחודי של השפה היוונית. קהילה רחבה ממש התפתחה בעיר סלוניקי.
ערב מלחמת העולם השנייה היו ביוון כשמונים אלף יהודים, כש-66% מהם חיים בסלוניקי. למעלה משישים אלף יהודים נספו בזמן המלחמה. כיום מונה הקהילה היהודית ביוון כ-5,300 יהודים – 3,500 באתונה הבירה ואלף נוספים בסלוניקי.
החוקה היוונית מ-1975 מגדירה את המדינה כ"רפובליקה פרלמנטרית" המבטיחה לאזרחים חירויות וזכויות אזרח שוות. החוקה היוונית קובעת כי ראש המדינה היא הנשיא, אשר נבחר על ידי הפרלמנט לקדנציה של חמש שנים ויכול להיבחר לקדנציה נוספת. מועצת המדינה היא זו שמסייעת לו בניהול המדינה.
ראש הממשלה היווני והקבינט הם בעלי הכוח הפוליטי המרכזי ביוון, כשלנשיא יש סמכות מוגבלת ברשות המבצעת ומספק תפקידים סמליים. הפרלמנט היווני מורכב מבית של 300 חברים הנבחרים אחת לארבע שנים בבחירות כלליות. מתוך אותם 300 צירים כ-250 נבחרים בבחירות אזוריות עם מספר שונה של נציגים לכל מחוז. ישנם כשמונה מחוזות דלי אוכלוסין הבוחרים נציג אחד בלבד ומנגד מחוז, כמו זה של אתונה, הבוחר כ-42 נציגים. במחוזות של רבי הנציגים נעשית הבחירה בשיטת בחירות יחסיות, כשבמחוזות בעלי נציג אחד מדובר על בחירה בשיטה הרובנית. 50 הצירים הנותרים מתוך ה-300 נבחרים בבחירות לאומיות דרך שיטת טופס כללי ועל כן כולם נבחרים מהמפלגה הגדולה ביותר במדינה וזאת בכדי להעניק מערכת פוליטית יציבה.
מאז כינונה של החוקה ועד הבחירות בשנת 2012, שנערכו בצילו של המשבר הכלכלי שהחל ב-2009, הייתה המערכת הפוליטית במדינה דו מפלגתית מיסודה, כשעל השלטון התמודדו התנועה הסוציאליסטית הפאן הלנית ומפלגת הדמוקרטיה החדשה. לרוב אחת משתי המפלגות הצליחה להגיע לרוב בפרלמנט. בבחירות שנערכו במאי 2012 הגיעה בפעם הראשונה מפלגת "קואליציית השמאל הרדיקלי" למקום השני, כשמפלגת הימין הקיצוני "השחר הזהוב" הצליחה לראשונה להיכנס לפרלמנט.
בינואר 2015 רשמה "קואליציית השמאל הרדיקלי" ניצחון משמעותי בבחירות הכלליות. יו"ר המפלגה אלכסיס ציפראס הבטיח לאחר הניצחון כי "אחרי חמש שנים של צעדי צנע וקיצוצים קשים שפגעו מאוד באיכות החיים של היוונים, תם עידן 'ההשפלה והסבל' שכפו על יוון האיחוד האירופי וקרן המטבע הבינלאומית". המפלגה הקימה קואליציה עם המפלגה השמרנית "היוונים העצמאים" וציפראס הפך לראש הממשלה.
יוון מהווה מדינת רווחה ובה המגזר הציבורי תורם כ-50% מהתוצר הלאומי הגולמי. התיירות במדינה מהווה ענף משמעותי בכלכלת יוון עם נתח גדול בהכנסות.
ב-2001 הצטרפו היוונים לגוש האירו ומאז מתנהלים ביוון עם מטבע האירו במקום הדרכמה. יוון הייתה בין המדינות שנהנו מהכניסה לאיחוד האירופי, כשהיא קיבלה עזרה כלכלית רבה ממנה. הכניסה לאיחוד הביאה לגידול התל"ג בשיעור שנתי של 4% בשנים 2003 עד 2007 גם בשל השקעות ממשלתיות שחלו עם אירוח אולימפיאדת אתונה 2004. ענף כלכלי מרכזי נוסף ביוון הוא הצי הסוחר והספנות. חברת התעופה הלאומית של יוון היא "אג'יאן איירליינס".
המשבר הכלכלי ביוון סביב 2009 חל בשל מספר גורמים. בבסיסו הוא המשבר הכלכלי העולמי ב-2008, החשיפה כי ממשלת יוון מתנהלת במשך שנים מעל התקציבים שלה, גרעון שהלך ותפח גם בשל הלוואות מבנקים ברחבי העולם. כל אלו הביאו את המדינה לכדי חדלות פירעון בשנת 2010 בדומה לפורטוגל, אירלנד, איטליה וספרד.
ביוני 2010 שרי האוצר ממדינות האיחוד אישרו למדינה סיוע כספי בהיקף של 80 מיליארד אירו כמו גם סיוע נוסף של 30 מיליארד אירו מקרן המטבע הבינלאומית. הסיוע הותנה בכך שיוון תממש אצלה תוכנית קיצוצים רחבה שתכלול הפרטת נכסים בשווי 50 מיליארד אירו וקיצוצים בשווי של 20 מיליארד אירו.
האיחוד האירופי אשיר את תוכנית הצנע היוונית והמדינה אכן זכתה בסיוע כלכלי. ביולי 2011 מנהיגי הגוש האירופי הסכימו גם לחבילת סיוע נוספת למדינה בהיקף של 109 מיליארד אירו. באוקטובר 2011 אישר הפרלמנט ביוון צעדי צנע נוספים שהביאו להפגנות אלימות במדינה. צעדי הצנע כללו קיצוץ בתקציבים של משרדי ממשלה, העלאת מיסים, הפחתת משכורות ופנסיות, הוצאת 30 אלף עובדי מדינה לחופשה בתשלום ופירוק של הסכמי עבודה קולקטיביים שנעשו על ידי התאגדויות עובדים. בסוך אותו חודש הוגדל היקף הסיוע לכדי טריליון אירו. הדבר הוביל לקיצוץ של 40% מחובה של יוון. בדצמבר 2011 אישר הפרלמנט את התוכנית ברוב מוחץ.
בפברואר 2012 אישרה הממשלה חבילה נוספת של קיצוצים וזאת לאחר ששרי האוצר בגוש התנו זאת בהעברת חבילת סיוע נוספת על סך של 130 מיליארד אירו. קיצוצים אלו כללו הפעם הפחתת שכר המינימום ב-22% ופיטורין של 150 אלף עובדים במגזר הציבורי עד 2015. הדבר כמובן הביא להתפטרות של שרים בממשלה ולחידוש ההפגנות ברחבי המדינה. לאחר יומיים אישר הפרלמנט ביוון את הקיצוצים ברוב מוחץ. 43 חברי קואליציה שנמנעו או התנגדו לתוכנית הקיצוצים סולקו ממנה. מחוץ לפרלמנט נערכה הפגנה של כמאה אלף אנשים, בה נפצעו רבים ועשרות בתי עסק הוצתו.
גאוגרפיה
יוון מורכבת מאיים רבים, מחלק יבשתי רחב בדרום חצי האי של חבל הבלקן וחצי האי פלופונסוס המופרד באמצעות תעלת קורינתוס מיבשת אירופה. אורך חופי יוון הוא יותר מ-14 אלף ק"מ כשאורך גבולותיה הינו 1,160 ק"מ.
80% משטח המדינה הררי ויבש, כשרק 26% מהקרקע במדינה מאפשרת עיבודים חקלאיים. בחלק המערבי של המדינה ישנם הרבה ימות ואזורים לחים. הפינדוס, רכס הרים במרכז יוון, מתנשא לגובה ממוצע של כ-2,650 מטרים, כשהנקודה הגבוהה ביותר היא הר אולימפוס עם כמעט 3,000 מטרים.
הצמחייה בחלק הדרומי ובמרכז יוון מאופיינת כצמחייה ים תיכונית מזרחית ודומה ברובה לצמחייה בישראל. בחלק הצפוני של יוון מאופיינת הצמחייה בזו הקיימת באזורים הגבוהים של שאר מדינות אירופה. ביוון ניתן למצוא מגוון של בעלי חיים ים תיכוניים ואירופיים. במרחבי הים של המדינה ניתן להתרשם מאלמוגים רבים.
איזי נשיונליטי Easy Nationality
