ב' 11 נוב' 2024

GREECE WEATHER

קומוטיני

קומוטיני הינה עיר בצפון מזרח יוון בחבל מזרח מקדוניה ותראקיה. העיר מהווה את עיר הבירה של נפת רודופי ונמצאת כ-65 ק"מ מאלכסנדרופולי ו-60 ק"מ מקוואלה.

שדות התעופה הקרובים לקומוטיני נמצאים באלכסנדרופולי וקוואלה. העיר עצמה נמצאת על תוואי כביש 90E – כביש חוצה אירופה אשר מתחיל בליסבון שבפורטוגל ומסתיים בצ'נקלה שבטורקיה. דרומית לעיר עובר תוואי האגנטיה אודוס. בעיר גם תחנת רכבת עם קווים סדירים לסלוניקי ואתונה ואף קו שפועל עד איסטנבול.

בקומוניטי ישנו אקלים ממוזג לו השפעות ממתנות של אקלים ים תיכוני. ערכי הטמפרטורה הממוצעת בעיר נעה בין שש מעלות צלזיוס בינואר ועד 30 מעלות צלזיוס ביולי. כמות המשקעים השנתית הממוצעת בעיר עומדת על 560 מ"מ.

במרכזה של קומוטיני הוקם ב-1884 מגדל שעון עת הייתה העיר תחת שלטון עות'מני בתקופתו של הסולטן עבדול חמיד השני. בפאתי קומוטיני ישנם שרידי מצודה רומית מהמאה הרביעית שהוחרבה על ידי הביזנטים שבתוכה הוקמה כנסייה. על חורבות הכנסייה הוקמה ב-1800 כנסיית "עליית הבתולה הקדושה השמיימה". בעיר ישנו קומפלקס של מוזיאונים, כשבין היתר ניתן ליהנות מהמוזיאון הארכיאולוגי, הביזנטי ומוזיאון הפולקלור.

כמעט כ-50% מתושבי העיר הם טורקים סונים, כשהשאר יוונים נוצרים אורתודוכסים ומיעוט קטן של צוענים. בינואר 1990 החלו התנגשויות בין שתי הקהילות שהסתיימו בהרוג אחד, 19 פצועים ו-400 בתי עסק שניזוקו.

ההיסטוריה של קומוטיני

באמצע המאה הרביעית בנה באזור העיר הקיסר הרומי, תאודוסיוס הראשון, מצודה בכדי לחלוש על הדרך המובילה לפיליפופוליס.

בסוף המאה ה-12 הישוב ננטש בשל קרבות מתמשכים מול כוחות הצבא של האימפריה הבולגרית השנייה. באמצע המאה ה-14 אוזכר היישוב בתעודות ביזנטיות מימי הקיסר יוחנן השישי בשם "קומוטסינאס" בהקשר למלחמת האזרחים באימפריה. ב-1361 נכבש היישוב על ידי הטורקים ושמו שונה ל"גומולצ'ינה".

ב-1912, עת מלחמת הבלקן הראשונה, נכבשה העיר על ידי ממלכת בולגריה. חודשים מאוחר יותר, לאחר התפרצותה של מלחמת הבלקן השנייה, נכבשה העיר על ידי הצבא היווני אך הוחזרה לבולגרים במסגרת הסכם בוקרשט. לאחר הפסד הבולגרים במלחמת העולם הראשונה הועבר כל שטח תראקיה המערבית ובתוכה קומוטיני לידי היוונים במסגרת חוזה ניי.

עם פרוץ מלחמת העולם השנייה הצטרפו הבולגרים למדינות הציר תוך שהם חותמים על ההסכם התלת צדדי. באפריל 1941 פלשו הגרמנים ליוון דרך בולגריה וממלכת יוגוסלביה, כבשו את שטחי תראקיה ומסרו את תראקיה המערבית, מקדוניה המזרחית ובתוכם את קומוטיני לידי הבולגרים. לאחר המלחמה שבה העיר לידי היוונים.

הקהילה היהודית בקומוטיני

תיעוד לקהילה יהודית ספרדית בעיר שכללה כמאה נפשות קיים מתחילת המאה ה-16. בית כנסת הוקם מחוץ לחומות העיר במאה ה-18 ובשנת 1786, בזמן מרד של חיילים וקצינים עות'מנים נגד השלטון המרכזי, הותקפו בני הקהילה היהודית כשחלקם הוחזקו כשבויים זמן מה.

ב-1928 מנתה הקהילה היהודית בעיר כ-1,159 נפשות. עם פרוץ מלחמת איטליה-יוון עזבו חלק מהקהילה את העיר בשל הקרבות שנערכו בה.

באפריל 1941 נמסר שטח העיר לבולגרים, כשבפברואר 1943 נחתם הסכם בין הגרמנים והבולגרים שבו הוסכם כי 12 אלף יהודי תראקיה ומקדוניה הוארדארית יישלחו למחנות השמדה.

במרץ 1943 נערכה אקציה בעיר במסגרתה נתפסו 863 יהודים. אלו רוכזו במחסן טבק בעיר בבניין צ'לבורוב תוך שהם מופשטים מבגדיהם, נבזזים וסופגים אלימות קשה. למחרת היום, הועמסו אותם יהודים על רכבות משא במסע של שלושה ימים לבולגריה. הרכבות עצרו בדרך בסימיטלי כשרופא יהודי יחד עם קבוצת אחיות ניגשו לבדוק הנוסעים. הרופא, ד"ר קונפינו, תיאר את שראו עיניו באומרו שראה את היהודים ש"עיניהם היו נפוחות, הם היו קפואים, מורעבים, מיוסרים ומבוהלים מכדי לנהל שיחה. השוטרים הבולגרים היכו בהם בשוטיהם ללא הרף וללא סיבה. רק לשם שעשוע".

בהגעת הרכבות ליעדן הסופי בבולגריה נכלאו היהודים במחסני טבק ריקים, מרביתם בעיר דופניצה וחלקם בבלגואבגרד. כ-20 מבני הקהילה שוחררו למול כך שהחזיקו באזרחות טורקית, ספרדית ואיטלקית. חיילים וקצינים שלחמו במלחמת העולם הראשונה שחיו בעיר שלחו מכתב תודה לשר הפנים הבולגרי על כך שטיהר את העיר מנגע היהודים.

ממחסני הטבק המשיכו היהודים ברכבות לעיר לום, מנמל לום הועלו חברי הקהילה יחד עם כל יהודי תראקיה על ארבע מעבורות לכיוון וינה. כ-144 מגורשים מתו באותה הפלגה, כשהטענה היא שמעבורת אחת הוטבעה על ידי כוחות גרמנים. שאר הנוסעים הגיעו בסופו של דבר לקטוביץ ומשם לטרבלינקה. מרבית יהודי העיר נרצחו ביום הגעתם לטרבלינקה כשרק שמונה מהם שרדו את זוועות מחנה ההשמדה.

 

 

רוצים לדבר עם המומחים שלנו?

השאירו פרטים ונחזור אליכם

שתפו

אותנו

כתבות

בנושא