ביקורו של ראש ממשלת יוון בישראל ביולי האחרון התקיים בנוגע להשבת התיירות בין שתי המדינות. מצידם של הישראלים התווספה הבקשה בקבלת תמיכת היוונים מול האירופאים שלבטח יהיה להם מה לומר בנוגע לסיפוח.
היעד אותו הציבו בישראל לפתיחת השמיים ליוון וקפריסין הוא הראשון לאוגוסט. תאריך יעד זה תלוי כמובן בנתוני תחלואת הקורונה.
מצידם של היוונים, השבת התיירות מישראל מהווה צעד משמעותי ברמה הכלכלית. היוונים מייחלים לשובם של התיירים מישראל למדינתם, תוך ביטול חובת הבידוד. לשני הצדדים ברור שמה שיקבע אם השמיים בין המדינות ייפתחו הם נתוני הקורונה.
למפגש בין המנהיגים הצטרפו שישה שרים ממשלת יוון. המשלחת היוונית נשארו ללון בירושלים, מה שהצריך הערכות מיוחדת. ראש הממשלה היווני ציין כי ביקורו בישראל הוא ביקורו הראשון בחו"ל מאז פרוץ משבר הקורונה. בתום הפגישה עם נתניהו חתמו שני המנהיגים על שלושה מזכרי הבנות בתחום התיירות, החקלאות והסייבר.
בנוסף להסכמים הרשמיים בין שתי המדינות, כוונת הישראלים נגעה גם לרצונם שהיוונים יעמדו לצידם בכל הנוגע לסנקציות שיפעיל האיחוד האירופאי נגד ישראל במידה וישראל תחיל הריבונות ביהודה ושומרון. יוון, שנחשבת למדינה ידידותית לישראל, מתמודדת בעצמה עם מתיחות עם הטורקים סביב שליטתם בצפון קפריסין.
מלשכתו של השר אשכנזי נאמרו תודות אודות תמיכת יוון בישראל ועל הכוונה להמשיך ולהדק היחסים בין שתי המדינות. בפגישות בין הצדדים אוזכר נושא שיתוף הפעולה הביטחוני תוך שימת דגש על הגנת המרחב האווירי והימי, קידום של פרויקטים משותפים לתעשיות הצבאיות ועוד.
גנץ הודה לשר היווני פנגיוטופולוס על השיח הפורה עמו והדגיש כי הישראלים רואים ביוון כשותפה אסטרטגית וידידת אמת של ישראל.
