ה' 02 דצמ' 2021

ארגוס

ארגוס היא עיר ביוון הממוקמת בצפון מזרח חצי האי פלופונסוס, מצפון למפרץ ארגוליס ומצפון לנאפפליו, בירתה של ארגוליס והעיר שהייתה בעבר הנמל העתיק של העיר.

ארגוס המודרנית

ארגוס כיום היא עיר הבירה המנהלתית של נפת ארגוס, שהיא אחת משלוש הנפות של מחוז המשנה ארגוליס. על פי נתונים מ-2001 בארגוס חיים כ-27.5 אלף תושבים, מה שהופך את העיר לגדולה ביותר במחוז ארגוליס.

שרידים משמעותיים של העיר מתקופת ימי הביניים ויוון העתיקה עדיין נמצאים בשטחים של העיר כיום, מה שמביא לעיר תיירות רבה. בין אתריה הארכיאולוגיים יש את גבעות לאריסה ואספיס, בהן שרידי של ישוב אנושי מתחילת האלף השני לפני הספירה. בנוסף לכך, ישנה בעיר מצודה מתקופת ימי הביניים.

הפעילות הכלכלית המשמעותית בעיר, מלבד התיירות, היא בתחום החקלאות, כשענף פירות ההדר מהווה את הגידול החקלאי המשמעותי ביותר. העיר מחוברת לשאר ערי יוון בעזרת נתיבי תחבורה עיקריים הכוללים את הכביש החוצה את הפלופונסוס ואף בעזרת קו הרכבת של קורינתוס-טריפוליס.

ההיסטוריה של ארגוס

ארגוס העתיקה נמצאת כחמישה ק"מ מחופי מפרץ הארגולי, כשלפי הומרוס הייתה עיר ממוקמת במרכז מישור חקלאי פורה והייתה ידועה בגידולי סוסים. במיתולוגיה היוונית מציינים כי מייסד העיר היה דאנוס.

על פי מסורת יוונית עתיקה הייתה ארגוס לעיר העתיקה ביוון. ממצאים ארכיאולוגיים במקום מוכיחות כי היה מדובר בישוב בתחילת האלף השני לפני הספירה, שקדם בעצם לתקופה המיקנית. לא ניתן לדעת האם אותו ישוב היה נקודת מאחז של המינואים או ששימש כישוב של הפלסאגים, שהיו ילידי יוון וקדמו לשבטים הלינים.

שרידים של הישוב הקדום ביותר באזור נמצאים על גבי גבעת אספיס והם כוללים גם ביצורים. בתקופה מאוחרת יותר נבנה ישוב נוסף על גבי גבעת לאריסה, שהיא גבעה גבוהה יותר מגבעת אספיס ואף כזו השולטת עליה.

ארגוס נכבשה ועברה לשליטה של השבטים האיכאים מידים של אחד מהשניים כפי הנראה – הפלסאגים או המינואים. בסביבות שנת האלף לפני הספירה הייתה פלישה הדורית לעיר והיא עברה לשבטים הדורים. תחת ההדורים שימשה ארגוס כאחת ממרכזי הדורים בפלופונסוס והיוותה בסיס להתפשטותם של הדורים בחצי האי. אוכלוסיותה של ארגוס התחלקה לכדי שלושה שבטים הדורים מסורתיים.

ארגוס נחשבה לפוליס החזקה ביותר בפלופונסוס טרם עלייתה של ספרטה, כשהיא מגיעה לשיא כוחה במאה השביעית לפני הספירה, עת שלטונו של המלך פידון. בתקופת פידון ניצחה ארגוס את ספרטה במספר קרבות.

ארגוס הייתה משמעותית, כשהדבר קיבל ביטוי בכך שהייתה העיר שישבה בראש המשחקים האולימפיים, נקבעו בה מידות המשקל ובה נטבעו לראשונה מטבעות בכל רחבי יוון. באותה עת השתלטה ארגוס על אזור רחב יותר המוכר כיום כארגוליס, אזור שהיה בשליטתה באופן רצוף כמעט עד לכיבוש של הרומאים.

מותו של המלך פידון סימן את תחילת הדרדרות ממעמד של ארגוס כמעצמה מדינית עד למעמד של מדינה מדרגה שנייה בפלולונסוס. עליית כוחה של ספרטה במקביל, לצד החלשות מעמד המלוכה בארגוס, הוביל לירידה משמעותית בהשפעת העיר ובכוחה כפוליס.

על פי מקורות במסורת היוונית, ב-547 לפני הספירה חל קרב בין ספרטה לארגוס שבו נחלה ארגוס מפלה קשה. שטח החוף בין שני מוקדים אלו עבור לשליטה של ספרטה, כשארגוס יוצאת בקרב זה בשן ועין ושומרת על עצמה מפני כיבוש כולל של ספרטה.

עם פלישתם של הפרסים ליוון ב-480 לפני הספירה נשארה העיר מחוץ למלחמה הכלל הלנית ואף הסכימה לחתום על הסכם כניעה וזאת בשל האיבה שפיתחה עם השנים לספרטה אשר הייתה זו שהובילה את המאבק בפולש הפרסים וגם בשל הכרתה בחולשה הצבאית והמדינית שלה. החולשה שהפגינה ארגוס והמרירות כנגדה בקרב היוונים הובילה את העיר לשפל מדיני בתחילת המאה החמישית לפני הספירה. הערים מיקנה וטיריניס, שהיו תחת שליטת ארגוס, עברו להיות תחת שליטת ספרטה.

המאבק שנוצר בין ספרטה לאתונה על ההגמוניה ביוון במאה החמישית לפני הספירה תרם להתגברותה של ארגוס למול המשבר שחוותה במאה הקודמת. בארגוס צידדו באתונה והמשיכו בעצם להיות אויב מר לספרטה. בשנות ה-60 של המאה החמישית לפני הספירה נערכו מספר מלחמות בין ארגוס לספרטה. סביב השנים 541-450 לפני הספירה חתמו השניים על הסכם שלום לתקופה של שלושה עשורים. הסכם שאפשר לארגוס לצבור כוח, כשבאותה עת אתונה וספרטה התגוששו האחת עם השנייה במלחמה הפלופונסית. עם חתימת הסכם השלום "ניקיאס" בין אתונה לספרטה, ריכזה ארגוס סביבה את הפוליס שנפגעו מהסכם השלום וביניהם מנטיניאה, קורינתוס ואליאה. ברית זו יצרה איום על ספרטה ועל המשך שליטתה בפלופונסוס, מה שהיה הבסיס להתנגשות נוספת בין השתיים.

ב-418 לפני הספירה פג תוקף השלום בין ארגוס לספרטה וקרב מכריע נערך בין השתיים על חומות מנטיניאה. ספרטה קיבלה עזרה מבנות בריתה בליגה הפלופונסית, כשארגוס זוכה לתמיכה מאתונה, בני ארקדיה ומספר של פוליס ממערב הפלופונסוס. בקרב זה נחלה ארגוס הפסד שהביא גם לאובדן חלקים רבים של צבאה. התבוסה הובילה את ארגוס להיכנס לברית עם ספרטה ולנפילת המשטר הדמוקרטי שהיה נהוג בעיר. הברית עם ספרטה לא החזיקה מעמד זמן רב וארגוס שבה לתמוך באתונה ולקיים בה משטר דמוקרטי. עם זאת, נשארה ארגוס ניטרלית בחלק האחרון של המלחמה הפלופונסית והעניקה לאתונה תמיכה מדינית בלבד.

עם עליית כוחה של תבאי בראשות אפמינונדס במאה הרביעית לפני הספירה, תמכה בהם ארגוס וסייעה להם לשמור על ההגמוניה מול ספרטה. מפלתה של ספרטה הביאה לחיזוק התנועות הדמוקרטיות בכל הפלופונסוס, כשבאותה עת במהומות רחוב שהתרחשו נהרגו כאלף אצילים על ידי המון זועם.

נפילת תבאי ותחילת ההשתלטות של ממלכת מוקדון על יוון, הובילו את העיר לידי המקדונים ולתלות משמעותית בפיליפוס השני מלך מוקדון. פיליפוס השני העניק לארגוס חלק מהשטחים של ספרטה ובכך חיזק אותה. עם מותו של פיליפוס השני הצטרפה ארגוס למרד בממלכת מוקדון והחלה בפעילות סילוק כוחות מקדונים מהעיר. מנגד, פעולות נמרצות של יורשו של פיליפוס השני, אלכסנדר הגדול, דיכאו בצורה מהירה את המרד היווני בארגוס והם ניאותו לקבל את שליטתו של המלך החדש.

מלחמת הדיאדוכים הביאה לתקופה של חוסר יציבות פוליטית בכל יוון וכללה כמובן גם את ארגוס. השלטון במדינה התחלף תדיר בכוחות מבחוץ, כשארגוס שימשה כשדה קרב בין פירוס, מלכה של אפירוס ובין אנטיגונוס גונאטאס המקדוני. ניסיונו של פירוס ב-272 לפני הספירה לכבוש את ארגוס הוביל למותו, מה שהביא לכך שהעיר הייתה תחת שליטת ממלכת מוקדון ושל רודנים מטעמו של אנטיגונוס. בהמשך, עברה העיר תחת אראטוס מסיקיון, מנהיג הליגה האכאית, כשהיא הופכת חברה לסירוגין בברית האכאית עד 146 לפני הספירה ומספיקה להיכבש על ידי ספרטה פעמיים בתקופת זמן זו.

עם כיבוש יוון על ידי הרומאים ולאחר חורבן הברית האכאית ב-146 לפני הספירה על ידי הרומאים, עברה העיר יחד עם כל ערי הפלופונסוס לשליטת רומא. ארגוס הוגדרה תחת פרובינציית איכיאה, כשבהמשך עברה לידיה של האימפריה הביזנטית.

למול איבוד עצמאותה המדינית חוותה ארגוס צמחיה כלכלית ומסחרית רחבה. השליטה הביזנטית בעיר נותרה עד למסע הצלב הרביעי, אז נכבשה האימפריה הביזנטית על ידי הפרנקים והוונציאנים. העיר החליפה ידיים בין הפרנקים לוונציאנים לסירוגין עד לכיבוש כל הפלופונסוס על ידי האימפריה העות'מנית ב-1463. הוונציאנים הצליחו להשיב לעצמם את השליטה בעיר ב-1686, כשהם מאבדים שוב את השליטה לטורקים ב-1716.

בפרוץ מלחמת העצמאות היוונית ב-1821 שימשה העיר כאחד מהמוקדים למאבק של היוונים עבור יוון המודרנית.

מיתולוגיה ודת סביב ארגוס

העיר שימשה כמוקד לפעילות של אגדות מהמיתולוגיה היוונית. על פי הומרוס, אגממנון היה השליט על ארגוס יחד עם מיקני. דנאוס מוזכר במיתולוגיה היוונית כמייסדה של ארגוס, כשבעיר זו קורית רציחה של 50 בני אגיפטוס, כשהם נרצחים על ידי נשותיהם – הבנות של דנאוס. לאחר מות דנאוס עוברת המלוכה על ארגוס לידיה של הבת היחידה שלא רצחה את בעלה.

פרסאוס, מגדולי הגיבורים במיתולוגיה היוונית ונכדו של מלך ארגוס, נולד בעיר.

הפיתוי של איו על ידי זאוס והפיכתה לפרה מסופר על רקע הנהר שעובר בעיר.

העיר הייתה גם לאחת ממרכזי הדת היוונית העתיקה. בעיר היה נמצא מקדש ופולחן הרה, שנחשבו לעתיקים והחשובים של האלה הרה בכל יוון. למול כך, שימשה העיר כמרכז פאן הלני, שמשך אליו מאמינים רבים מכל יוון. חשיבות פולחן הרה לאנשיה של ארגוס בולט למול העובדה שסדר מניית השנים שלהם מבוסס על סדר הזמנים במינוי הרה ככוהנת בעיר.

בנוסף לפולחנה של הרה, היה קיים בעיר גם פולחן לאפולו כשגם לו נבנה מקדש.

רוצים לדבר עם המומחים שלנו?

השאירו פרטים ונחזור אליכם

שתפו

אותנו

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב email
כתבות

בנושא

דילוג לתוכן