ו' 23 אוק' 2020

אתונה

אתונה היא עיר הבירה של יוון, בירת נפת אתונה ובירת מחוז אטיקה והיא בעצם גם העיר הגדולה ביותר בכל המדינה. אתונה מהווה את המרכז השלטוני של יוון ואף משמשת כמרכז כלכלי, תרבותי ותעשייתי של המדינה.

נכון ל-2011 מונה אתונה כ-664 תושבים, כשבמטרופולין שלה ישנם כ-3.7 תושבים, שהם שליש מכלל תושבי יוון.

שטחה של אתונה הוא 3,900 קמ"ר, כשהרצף האורבני שלה הוא 41,200 קמ"ר ושטח המטרופולין כולל כ-2,928 קמ"ר.

אתונה, כך גורסים, נקראת על שמה של האלה אתנה והיא נחשבת לאחת מהערים העתיקות בעולם ולה היסטוריה של 3,400 שנים. לאתונה העתיקה הייתה השפעה פוליטית ותרבותית בעת העתיקה והיא מהווה את הבסיס לתרבות המערבית ומהווה אף את היסודות למשטר דמוקרטי. למול כך, נחשבת העיר עד היום לאחת הערים המתויירות, כשרבים מהתיירים מגיעים לאקרופוליס.

מקור שמה של אתונה

אין, כאמור, ודאות ששם העיר נגזר משמה של האלה אתנה. שמה של העיר בעת העתיקה היה אתני, כשזו הייתה צורה שתיארה ערים נוספות, כשאתונה עצמה הייתה בעצם איחוד של מספר כפרים באזור.

במאה ה-19 קיבלה אתונה את שמה המקורי, כשבשנות ה-70 של המאה ה-,20 עם זניחת שפת הקתרבוסה ואימוץ השפה העממית דימוטית, נקבע שם העיר מבחינה רשמית כ"אתינא".

ההיסטוריה של אתונה

אתונה נוסדה, על פי הערכות, סביב שנת 2000 לפני הספירה. במאה ה-15 לפני הספירה, שהיא התקופה המיקנית, הייתה אתונה לעיר מרכזית וחשובה. אתונה הגיעה לשיאה בתקופת ימי הזוהר של יוון הקלאסית וזאת תחת משטר דמוקרטי שנציגו היה פריקלס, שעזר לייסד בעצם את האימפריה האתונאית.

במקביל לתהליכי דמוקרטיזציה, התחזק מעמדה המדיני של העיר והיא הפכה למובילה בעולם היווני ולגורם משמעותי בפוליטיקה הבינלאומית באזור. בשל כך, לקחה אתונה חלק מרכזי בבלימת האימפריה הפרסית לכיוון מערב.

בשל תבוסתה של אתונה לספרטה, ירדה העיר מרוב הנכסים האימפריאליים שלה אך עדיין שמרה על מעמדה הרם בתרבות יוון. המלחמות והקרבות מול ספרטה התישו את שני הצדדים, כשבמאה הרביעית לפני הספירה החלה אתונה להיחלש ולשקוע.

פיליפוס השני היה זה שהביס את הקואליציה היוונית בהנהגתה של אתונה ותבאי בקרב כירונאה שנערך בשנת 338 לפני הספירה ובכך איבדה העיר את עצמאותה. לאחר מספר תהפוכות שעברו על היוונים במלחמת הדיאדוכים, עברה יוון לשלטון ממלכת מוקדון. למרות איבוד העצמאות, הייתה אתונה אחת מהערים העשירות ביוון ובכל הממלכה המקדונית, אך לא שבה לגדולתה עד עצמאותה של יוון במאה ה-19.

בתקופה בה הייתה שייכת אתונה לאימפריה הביזנטית היא נחשבה לעיירת שדה וממנה נשדדו אוצרות רבים על ידי קיסרים שהעבירו האוצרות לקונסטנטינופול. בשנים 1204-1458 הייתה העיר מוקד לסכסוך בין הביזנטים, הצלבנים ופושטים אחרים. בשנת 1458 נכבשה אתונה על ידי האימפריה העות'מנית.

בשנת 1834, לאחר מלחמת העצמאות היוונית, נבחרה אתונה להיות בירת הממלכה היוונית וזאת בשל עברה וחשיבותה ההיסטורית. באותה עת הייתה אתונה עיר שולית, כשמרכז העיר היה בעצם מרגלות האקרופוליס. בזמן שלטונו של אוטו בשנים 1832-1862 עברה אתונה שינויים רבים שכללו יוזמות בנייה. בשנת 1896 נבחרה אתונה לארח את המשחקים האולימפיים הראשונים של התקופה המודרנית.

בזמן מלחמת העולם השנייה נכבשה אתונה על ידי מדינות הציר. יוון חולקה לשלושה אזורי כיבוש, כשחלק אחד היה שייך לגרמנים, אחד לאיטלקים והנוסף לבולגרים. אתונה נכללה בחלק השלטון האיטלקי ובהמשך עברה לשליטת הורמאכט. לאחר שהסתיימה המלחמה גדלה אוכלוסיית אתונה בקצב מהיר וקלטה לתוכה תושבים רבים שהיו זקוקים לפרנסה.

ב-2004 זכה אתונה לארח שוב את המשחקים האולימפיים. ההכנות לאולימפיאדה הביאה את העיר לעבור מתיחת פנים בעיקר בתחום התחבורה והפחתת זיהום האוויר וכך הפכה העיר למטרופולין מתקדם ומודרני יותר. שנתיים אחרי, בשנת 2006, אירחה אתונה את תחרות האירוויזיון בהיכל האולימפי בעיר.

גאוגרפיה של אתונה

אתונה נמצאת במישור המרכזי של חבל הארץ אטיקה. בחלק הדרום מערבי של המישור, המכונה גם מישור פדיה, ישנו את המפרץ הסרוני אשר מוקף בהרי אגילאו, הר פרניתה, הר פנטלי והר אימיטוס.

באוכפים שבין ההרים ישנם מעברים מאותו מישור למישורים הסמוכים לו. במרכז המישור ישנן מספר גבעות סלעיות כשהמוכרות ביניהן נקראת אקרופוליס והן מגיעות לגובה של 156 מטרים. באותו מישור ישנו גם את הר ליקוויטוס המתנשא לגובה של 277 מטרים. גובה המישור עולה בגובהו ככל שמתרחקים מחופי מפרץ הסרוני והוא מגיע לגובה של 70 מטרים במרכזה של אתונה ולגובה של 275 מטרים ברובע קיפיסיה הממוקם בצפון אתונה.

אורך המישור מחופי המפרץ הסרוני ועד למורדות ההרים הנמצאים מצפון מזרח הוא כ-25 ק"מ. רוחב המישור בין הר אימיטוס להר אגילאו הוא כ-12 ק"מ. במישור ישנם מספר נחלים הזורמים למפרץ הסרוני, כשהנחל הבולט הוא נחל הקיפיסוס המנקז את החלק המערבי של המישור ואף נחל האיליסוס הזורם תחת מנהרה תת קרקעית ממזרח המישור דרך מרכז אתונה ועד לים.

תחום השיפוט של העיר משתרע, כאמור, על 3,900 קמ"ר במרכז המישור וצורתו ריבוע. תחילת תחום השיפוט מזרחית לחוף המפרץ הסורני והגבול הצפוני נמצא כעשרה ק"מ ממנו. הרצץ האורבני של אתונה הוא 41,200 קמ"ר והוא מכסה את כל מישור אטיקה ואף חורג ממנו.

האקלים באתונה

האקלים בעיר הוא ים תיכוני טיפוסי. משקעים יורדים בחורף לרוב כגשם מאמצע אוקטובר ועד אמצע אפריל. בתקופת הקיץ בעיר חם ולח ללא משקעים לרוב.

למול נתוניה הגאוגרפיים והטופוגרפיים של אתונה, ניתן להצביע על הבדלי אקלים בין חלקיה השונים. החלקים הצפוניים של העיר הנמצאים בגובה של 300 מטרים ומרוחקים מקו החוף ישנם טמפרטורות ואחוזי לחות נמוכים יותר לאורך כל שנה כשיש אף היתכנות מסוימת לשלג בחורף.

זיהום אוויר באתונה

העיר נמצאת במישור ה"כלוא" בין הים להרים ובכך מהווה "מלכודת" של מפגעי זיהום שונים. רבים מתארים את העיר ככזו היושבת בעצם באמפיתיאטרון והיא בעצם מזכירה את בצורתה את לוס אנג'לס.

החל מהמחצית השנייה של המאה ה-20, כשיוון הייתה בתהליך מעבר ממדינה חקלאית למדינה מתועשת, החלה לנקר באתונה בעיית זיהום האוויר והפכה לחמורה ממש. איכות האוויר בעיר הייתה כה חמורה עד למצב שחלקי שיש באקרופוליס החלו להתמוסס. באותה עת גילו בעיר כי עשן כלי הרכב אחראי ל-55% מזיהום האוויר בעיר. אז הרשויות בשנות ה-80 החלו לנקוט באמצעים שונים על מנת להפחית מקור זיהום האוויר מאותם כלי הרכב.

ב-1980 נכנס לתוקף חוק בעיר אשר חילק את כלי הרכב ללוחות זיהוי בעלי מספרים זוגיים ואי זוגיים. על בסיס חוק זה נאסרה כניסת רכבים למרכז אתונה בימים מסוימים בהתאם ללוחית הזיהוי של כלי הרכב. חוק זה לא עזר להפחית זיהום האוויר, בין היתר בשל כך שמשפחות רבות רכשו כלי רכב נוסף, כשכלי רכב אחד בעל לוחית זיהוי עם מספר זוגי ובכלי הרכב השני לוחית זיהוי עם מספר אי זוגי.

ניסיון נוסף לצמצום זיהום האוויר בעיר נעשה בשנת 1993 ובו חוק שחייב התקנת ממיר קטליטי בכל כלי רכב בעיר. בנוסף לכך, צומצמו מיסי היבוא על כלי רכב בהם הותקנו אותם ממירים. משפחות רבות, שלא החזיקו מעולם רכבים, החלו לרכוש כלי רכב בהם מותקנים אותם ממירים קטליטיים.

באותו עשור הוחלט בהמשך על סגירה של רחובות באזור אקרופוליס ואף ברובע פלאקה לכלי רכב. החלטה זו הביאה לצמצום משמעותי בתנועת כלי הרכב בעיר, דבר שתרם להתמודדות עם זיהום האוויר במרכז אתונה.

שינוי משמעותי בזיהום האוויר של אתונה התרחש בתחילת שנות ה-2000 כשכל מערך התחבורה באתונה עבור שינוי משמעותי לקראת המשחקים האולימפיים בעיר ב-2004. השינויים כללו, בין היתר, סגירת שדה התעופה בהלינקון ופתיחה של שדה תעופה חדש ממזרח לעיר מחוץ למישור אטיקה, הקמת כביש אגרה "אטיקי אודוס" באורך של 71 ק"מ המקיף את אתונה מכיוון מזרח וצפון שתרם להפחתת התנועה במרכזה של העיר, הקמה של קווי חשמליות ממרכז אתונה לכיוון דרום, הקמת קו רכבת פרברים מהעיר לקורינתוס וחפירה של שני קווי רכבת תחתית שהתרחבו מאז לקווים ותחנות נוספים.

פרויקטים נוספים לשיפור האוויר בעיר כללו אף את התערבותה של ממשלת יוון עצמה, שפעלה ופתחה באתונה פארקים לאומיים, שמורות טבע ואת גן החיות אטיקה.

יהדות אתונה בזמן השואה

באוקטובר 1940 תקפו האיטלקים את יוון. הקרבות נמשכו כחצי שנה במהלכם הדפו היוונים את האיטלקים, שמצידם פנו לקבל עזרה מגרמניה.

באפריל 1941 תקפו הגרמנים את יוון, כשבסוף החודש הגיעו כוחות גרמנים לשערי העיר. המדינה עצמה חולקה בין הגרמנים, האיטלקים והבולגרים, כשאתונה נשארה תחת שלטון איטלקי. בתחילת ספטמבר 1943 נכנעו האיטלקים לבעלות הברית כשהורמאכט תפסו את מקומם של האיטלקים.

ב-20 לספטמבר מונה אצל הגרמנים יירגן שטרופ כאחראי לסיים את השמדתם של היהודים בכל יוון.

בטרם החלה מלחמת העולם השנייה חיו באתונה כמעט 4,000 יהודים. בזמן רדיפת היהודים בסלוניקי הגיעו לאתונה כ-3,000 יהודים עם בשורה מרה אודות הרדיפות שהם חוו, אך מצידם של יהודי אתונה לא נרשמה דאגה שדבר רע יאונה גם להם.

שטרופ הורה לבני הקהילה היהודית להירשם עבור מקומות עבודה וקבלת תלושי מזון. רב הקהילה באתונה, הרב אליהו ברזילי, נקרא אל הפקיד הממונה של הגרמנים, כשהם דורשים ממנו בהקמת יודנראט כשברזילי יעמוד בראשו. ברזילי סרב להצעת הגרמנים, עדכן את הקהילה לגבי תוכניות הגרמנים ופעל עם המחתרת היהודית בחילוץ יהודים מהעיר אל ההרים.

כ-3,000 יהודים מהקהילה באתונה מצאו מסתור בהרים ובכפרים רחוקים, כשחלקם אף השיג תעודות מזויפות. מפקד משטרת אתונה, אנגלוס אוורט, הורה על הנפקה של אלפי תעודות זהות ליהודי העיר תחת שמות נוצריים וסימונם בתעודה כנוצרים. בפעילותו זו זכה אוורט לאחר שנים לתואר חסיד אומות העולם.

במרץ 1944 הורו הכוחות הגרמנים ליהודים בעיר להתקבץ בבית הכנסת המרכזי של אתונה עבור חלוקת מצרכים לחג הפסח. חלק קטן של יהודי אתונה אכן הגיעו לבית הכנסת ונלקחו על ידי הגסטפו למחנה ריכוז חיידרי. בתחילת אפריל 1944 גורשו כ-1,300 יהודים עצורים למחנה ההשמדה אושוויץ שם נרצחו.

ב-2010 חנכו באתונה את "אנדרטת אתונה לשואה" לזכר כל יהודי יוון שנספו באותה עת.

רוצים לדבר עם המומחים שלנו?

השאירו פרטים ונחזור אליכם

שתפו

אותנו

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב email
כתבות

בנושא

דילוג לתוכן