יואנינה

יואנינה, שהיא "עירו של יוחנן"  שנכתבת גם כ"יאנינה", היא עיר מרכזית במחוז אפירוס ביוון. ב-2011 מנתה האוכלוסייה בעיר כ-112 אלף תושבים. יאונינה נמצאת כ-450 ק"מ צפון מערבית לאתונה על גדול אגם פאמבוטיס. במרכז האגם שוכן האי ניסאקי.

ההיסטוריה של יואנינה

יואנינה נוסדה במאה השישית לספירה על ידי הקיסר הביזנטי יוסטינוס השני. בשנת 1204, לאחר מסע הצלב הרביעי, פרחה יאנינה והפכה לעיר בה המהווה מרכז תרבות ומסחר. ב-1430 נפלה יואנינה לידי העות'מנים. הטורקים היו סובלניים כלפי היוונים והיהודים בעיר, שבה נבנו מסגדים ומנגד ניתן חופש דת. העיר הפכה, תחת הטורקים, למרכז כלכלי בייצוא סחורות ובעיקר ייצוא של מלאכת יד וחפצי אומנות. במוזיאון ישראל ניתן להתרשם עד היום מתצוגה של שמלות מתקופת הפריחה של יהדות יואנינה.

ב-1789 קיבל עלי פאשה את השלטון על העיר. ב-1820 שלח פאשה שליחים מטעמו שחיסלו מתנגד פוליטי שלו ששהה בקונסטנטינופול. אקט זה מצד פאשה העלה את חמתו של הסולטן, שדרש את התפטרותו של פאשה שסירב. סירובו הביא את הסולטן לשלוח לפאשה כוח צבאי שצר על העיר במשך 15 חודשים. פאשה הסתגר במנזר באי ניסאקי. בסופו של דבר הגיעו סוכנים למעונות ורצחו את פאשה. המנזר בו נרצח פאשה משמש עד היום כמוזיאון המתאר את תקופת שלטונו. בקירות הקומה השנייה נותרו עד היום החורים מהירי שבוצע כלפי פאשה.

ב-1913, בשל מלחמת הבלקן השנייה, צורפה יואנינה ליוון. ב-1922, למול תבוסת יוון במלחמה מול הטורקים ובמסגרת הסכם לוזאן, חלו חילופי אוכלוסין בעיר בין פליטים טורקים ויוונים.

במלחמת העולם השנייה נכבשה העיר על ידי הגרמנים. בתחילה הייתה העיר תחת שליטה איטלקית ולאחר שנסוגו תפסו הגרמנים את הפיקוד על העיר.

יהודים ביואנינה

התיישבות של יהודים בעיר החלה כבר לאחר חורבן בית המקדש השני. היהודים שוחח בניב הרומניוטי "יווניטיקה" והם התפללו בנוסח תפילה משלהם. עם גירוש היהודים מספרד הגיעו יהודים לקהילה בעיר כשמעט מהם דוברי לדינו, מה שהביא לשמירה על נוסח התפילות בעיר ובכלל שמירה על צביון רומניוטי, למול כך שבערים אחרות ביוון הפכו הקהילות היהודיות לכאלו בעלות צביון יהודי ספרדי.

בתחילת המאה ה-20 היגרו חלק מהיהודים בעיר לארה"ב כשאחרים מגיעים לארץ ישראל. בשנת 1925 אותם יהודים שהגיעו מהעיר פתחו בירושלים את בית הכנסת "בית אברהם ואהל שרה של קהילת יהודי יאנינא".

ערב מלחמת העולם השנייה חיו בעיר מעל 2,000 יהודים, כשרובם עסקו במלאכות שונות במסחר והתעשייה הזעירה ובפרט בתעשיית הגבינות. רוב היהודים בעיר היו במצב כלכלי ירוד, כשהקהילה בעיר מרוכזת בשתי שכונות סביב שני בתי כנסת – בית הכנסת הישן בתוך חומות העיר ובית כנסת חדש מחוץ לחומות.

לאחר שיוון נכבשה על ידי הגרמנים בשנת 1941, יואנינה הפכה להיות תחת שליטה איטלקית. האיטלקים התייחסות ליהודים בעיר בסובלנות, כשחיי היהודים נמשכו באין מפריע ובתמורה לכך הפכו היהודים לחלק מהמאמץ המלחמתי במסגרת עבודות ושילום גבוה של מיסים.

מצב היהודים בזמן מלחמת העולם השנייה הורע כשהעיר עברה לשליטה גרמנית בספטמבר 1943. במרץ 1944 הורו ליהודים בעיר להתרכז ליד אחד החופים באגם. לאחר שהוסבר להם על "התיישבות מחדש" הם הועלו על משאיות אל העיר לאריסה. בלאריסה שהו היהודים כשבוע ואז הועלו על קרונות בקר והוסעו במשך מספר ימים עד הגעתם לאושוויץ בירקנאו. סך הכל שרדו מהעיר כ-150 יהודים.

כיום יש בעיר קהילה קטנה של פחות מ-50 יהודים. בעיר ישנו בית כנסת ששופץ בכספים שנתרמו על ידי יהודי יואנינה מישראל וארה"ב. ברוב ימות השנה בית הכנסת סגור והוא פתוח לביקור של תיירים ונפתח לתפילה בימים הנוראים. בבית הכנסת מקיימים עדיין תפילות בנוסח רומניוטי ובו אף חקוקים שמות הנספים ממלחמת העולם השניה.

בשנת 2019 נבחר פרופסור משה אליאסף לשמש כראש העיר יואנינה, כשהוא היהודי הראשון בכל יוון שנבחר לעמוד בראש עיר.

רוצים לדבר עם המומחים שלנו?

השאירו פרטים ונחזור אליכם

שתפו

אותנו

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב email
כתבות

בנושא

דילוג לתוכן