ו' 23 אוק' 2020

לאריסה

לאריסה הינה עיר בחלק הצפון מזרחי של יוון, בירת חבל תסליה ומחוז לאריסה. דרך העיר זורם נהר פיניוס, כשהעיר מהווה מרכז חקלאי ותעבורתי אזורי המקושר ברשת רחבה של כבישים ומסילות ברזל לאתונה, סלוניקי ו-וולוס.

מבחינת תחבורה, מחוברת לאריסה לכביש 1 החוצה את המדינה ומקשר בין אתונה לסלוניקי ואף עובר דרך תסליה. כביש 1 מתחבר לכביש 6 המחבר בין איגומניצה לוולוס ואף לכביש 4 המחבר בין אלאוסינה לפלורינה. העיר ממוקמת גם בצומת מסילות ברזל, כשדרכה עוברים קווי רכבות ישירים לאתונה וסלוניקי. בעיר פועלים קווי אוטובוסים, כשבעתיד אמורה לפעול גם רכבת קלה. נמל תעופה שוכן מחוץ לעיר בסמוך אליה בעיר וולוס.

בלאריסה שורר אקלים ממוזג ללא השפעות קיצוניות. הפרש הטמפרטורות בין החורף לקיץ בעיר עשוי להיות מעל 20 מעלות צלזיוס. הטמפרטורה השנתית הממוצעת בעיר היא 15 מעלות צלזיוס, כשערכי הקיצון הם 5 מעלות צלזיוס בינואר ו-25.5 מעלות צלזיוס בחודש יוני. כמות המשקעים השנתית הממוצעת היא כ-779 מ"מ.

בתחום הספורט ניתן להצביע על מועדון הכדורגל פ.צ לאריסה, המשחק בליגת הכדורגל העליונה ואף מופיעה במפעלים אירופאים. לעיר ישנה גם קבוצת כדורסל בשם אפולונאס לאריסה, שגם היא מתחרה בליגה העליונה. בלאריסה שני אצטדיוני כדורגל, מרכז ספורט הכולל בתוכו מגרש כדורסל ומתחם של מגרשי גולף.

ההיסטוריה של לאריסה

לאריסה נחשבת לאחת מהערים הקדומות של יוון וההערכה היא שהוקמה בתקופה הפלסגית. באזור לאריסה נמצאו ממצאים ארכיאולוגיים מהמאה השישי לפני הספירה. ידוע כי בשנת 518 לפני הספירה נחרבה העיר בשל רעש אדמה. משנת 433 לפני הספירה ועד 195 לפני הספירה נשלטה לאריסה על ידי ממלכת מוקדון ובהמשך, עד סיום התקופה ההלניסטית, הייתה תחת שלטון יווני.

בשנת 20 לפני הספירה, נכבשה לאריסה על ידי הרומאים, כשהמשך הועברה לחזקתה של האימפריה הביזנטית, בין העברת השלטון מהרופאים לביזנטים נשדדה העיר על ידי שבטים ויזיגותים. בסוף המאה ה-14 החל מאבק של שליטה על לאריסה בין האימפריה העות'מנית לביזאנטים, כשבשנת 1423 נפלה לאריסה לידיו של הסולטן מוראט השני, ששינה את שמה ל-Yenişehr-i Fener.

בשנת 1655 בנה מהמט הרביעי ארמון בעיר אשר שימש גם כבסיס יציאה למסעות ציד וקרב. ביסוס הארמון בעיר הפך את לאריסה לעיר שחוותה התפתחות כלכלית ודמוגרפית ובכך הפכה לעיר מרכזית בחבל תסליה. מגפת דבר פקדה את העיר ב-1813 ו-1848 וגרמה למותם של אלפים ונטישה של אחרים.

בשנת 1881, בהתאם לסיכומים בקונגרס ברלין שהביא לסיום הסופי של המלחמה העות'מנית-רוסית, סופחה לאריסה לממלכת יוון. הסיפוח כלל טרנספר של רוב האוכלוסייה המוסלמית של העיר לשטחים של האימפריה העות'מנית. בזמן המלחמה היוונית-עות'מנית בשנת 1897 נכבשה לאריסה על ידי העות'מנים שהחזיקו בה כ-14 חודשים וביצעו בזמן זה טרנספר לאוכלוסייה הנוצרית בעיר.

עם תחילתה של מלחמת העולם הראשונה, כללה לאריסה כ-30 אלף תושבים. בזמן מלחמת איטליה-יוון סבלה לאריסה מהפצצות רחבות של האיטלקים, כשבמרץ 1941 פקד את העיר רעש אדמה שהביא לנזקים כבדים. באפריל 1941 נכבשה לאריסה על ידי הוארמכט ונותרה תחת שלטון גרמני למשך 1,300 ימים, כשהיא הופכת למרכז אזורי לפעילותה של המחתרת היוונית. ב-23 לאוקטובר 1944 שוחררה העיר משלטון הגרמנים.

הקהילה היהודית בלאריסה

על פי עדויות שנמצאו הסבירות היא שסוחרים יהודים הגיעו לעיר עוד בתקופה ההלניסטית בזמן המאה הרביעית לפני הספירה. עדויות לקהילה רומניוטית מאורגנת קיימות מהתקופה הביזנטית. בנימין מטודלה עבר בעיר במאה ה-12 ותיאר קהילה יהודית משגשגת שכללה מאות משפחות.

רדיפותיהם של הביזנטים אילצו את היהודים להגר מלאריסה בעיקר לשטחים של האימפריה הבולגרית השנייה, שהתייחסה ליהודים בצורה מטיבה. כשהאזור נכבש על ידי האימפריה העות'מנית היחס ליהודים השתנה, כשהעות'מנים תפסו את היהודים כמיעוט, אך כזה הנאמן לסולטן ובעל תרומה לממלכה.

במאה ה-15 הגיעו לקהילת יהודי לאריסה יהודים שגורשו מהונגריה, כשבהמשך הגיעו לערים גם יהודים מגירוש ספרד וזאת תחת הזמנתו של הסולטן העות'מני באיזיט השני. היהודים נקלטו היטב בלאריסה ובמסגרת האימפריה חוו שגשוג כשהמעבר הרחב של יהודים מספרד שינה את צביון הקהילות ביוון, כשכמות היהודים גדלה כשבשנת 1687, עם כיבוש הפלופונסוס על ידי ונציה, הגיעו ללאריסה יהודים פליטים מפטרס, מה שהביא להכפלת אוכלוסיית היהודים בעיר.

ב-1721 מתוארת הקהילה היהודית בעיר כקהילה ספרדית, כשמרביתה עסקה בסחר של בדים וחלפנות כספים. מקורות אחרים מצביעים על חלוקה של הקהילה היהודיות בעיר לרומניוטי המכונה גם "קהל עץ החיים" וקהל ספרדי. ב-1852 נרשמו בכל לאריסה כ-2,000 משפחות יהודיות.

ב-1857 שרפה רחבה החריבה את הרובע היהודי של לאריסה. המקור לשריפה היה מהצתה מכוונת שהייתה לביטוי של גל אנטישמיות שפקד את כלל הקהילות היהודיות ביוון.

ב-1882 מנתה הקהילה היהודית בלארסיה כ-2,800 יהודים, כשתהליך הדעיכה של האימפריה העות'מנית הביא למשבר כלכלי ולחוסר שקט פוליטי ואף למעבר של יהודים מסלוניקי ללאריסה.

בשנת 1897, בזמן המלחמה היוונית-עות'מנית בה לאריסה נכבשה על ידי הטורקים, הואשמו היהודים בשיתוף פעולה עם הטורקים. בתחילת המאה ה-20 החלה פעילות ציונית ברחבי העיר ונפתח בה סניף של חובבי ציון. עם פרוץ מלחמת העולם השנייה מנתה העיר כ-1,175 יהודים.

באפריל 1941 החלו הגרמנים להתערב במלחמה בין היוונים לאיטלקים ופלשה ליוון. ב-18 לאפריל כבשו הגרמנים את יוון ואת האי כריתים יומיים אחרי. ממלכת יוון חולקה לשלושה אזורי שליטה – גרמני, בולגרי ואיטלקי. לאריסה הייתה בחזקת האיטלקים עד לכניעת בעלות הברית בספטמבר 1943 כשהגרמנים תופסים את השליטה על העיר.

רוצים לדבר עם המומחים שלנו?

השאירו פרטים ונחזור אליכם

שתפו

אותנו

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב email
כתבות

בנושא

דילוג לתוכן