סלוניקי

סלוניקי מהווה את העיר השנייה בגודלה ביוון והיא נחשבת לאחת מערי הנמל החשובות במדינה. סלוניקי ממוקמת במחוז מקדוניה ומכונה בצורה לא רשמית כ"בירת מקדוניה".

נכון ל-2011 מונה העיר כ-322 אלף תושבים והיא מהווה מרכז מסחרי ותעשייתי חשוב, כשכלכלת העיר מתבססת על פעילות הנמל, תעשיית הנפט בעיר, הפלדה, הטקסטיל ואף חקלאות.

המבנים בעיר מהתקופה הנוצרית המוקדמת והתקופה הביזנטית הוכרזו על ידי אונסק"ו כאתרי מורשת עולמית. האיחוד האירופאי בחר בעיר סלוניקי להיות "בית התרבות האירופית" לשנת 1997.

היסטוריה של סלוניקי

העיר נוסדה ב-316 לפני הספירה על ידי מלך מוקדון קסאנדרוס שקבע שהעיר תהיה בירת הממלכה. בסוף המאה השביעית לפני הספירה נכללה סלוניקי מתוך העיר תרמה. החלק הסלוניקאי של העיר נקרא אז תסלוניקה על שם רעייתו של קסאנדרוס, שהייתה אחותו של אלכסנדר הגדול. תסלוניקה קיבלה את שמה מאביה, פיליפוס השני, ששב מניצחון על העיר תסליה.

ב-168 לפני הספירה, לאחר ניצחון של הרפובליקה הרומית במלחמה המקדונית השלישית, מלחמה בה פורקה ממלכת מוקדון על ידי הרומאים, הפך האזור לארבע מדינות נפרדות שהפכו למדינות גרורות של רומא. סלוניקי נבחרה לבירה של אחת מאותן מדינות.

ב-146 לפני הספירה, לאחר המלחמה המקדונית הרביעית, הפכה רומא את מקדוניה לפרובינקיה כשסלוניקי היא בירתה. באות העת החלו הרומאים לסלול את ויה אגנטיה שהיא הדרך הרומית הראשית מרומא לכיוון מזרח. אותה דרך, שעברה בתוך סלוניקי, הביאה את העיר להיות צומת תחבורה ומסחר חשוב.

עדויות ראשונות לקהילה של יהודים בסלוניקי מופיעות בברית החדשה. שם מסופר על ביקור של פאולוס המיוחס לעשור הששי של המאה הראשונה. באותה עת אף נוצרה קהילה נוצרית בעיר. השליח פאולוס כתב אף כשתי איגרות לסלוניקאים באותה עת.

בתחילת המאה הרביעית קבע הקיסר גלריוס את העיר כמקום מושבו המרכזי ובנה בה מתחם רחב עבורו. בשנת ,390 בהוראת הקיסר תאודוסיוס הגדול, יצאה הוראה לטבוח בתושבי העיר כעונש על רצח המפקד הרומי של העיר. הוראה שהביאה לרצח של כ-7,000 תושבים.

האחים הקדושים קיריליוס ומתודיוס, להם משויכת יצירה של האלפבית הקירילי, נולדו בסלוניקי בסוף המאה התשיעית.

למול מסע הצלב בשנים 1204-1224 הייתה העיר לבירתה של ממלכת סלוניקי הלטינית. הממלכה שימשה גם כפרובינציה כנסייתית קתולית, כשכנסיית האגיה סופיה קיבלה מעמד של קתדרלה. מעמד שנשמר לה גם שסלוניקי חזרה לנצרות האורתודוקסית.

בעקבות גירושם של הלטינים בשנת ,1224 באמצעות נסיכות אפירוס, החלה תקופה של אי יציבות על סלוניקי שעברה ידיים רבות. תקופה זו הסתיימה בשנת 1430, אז נכבשה סלוניקי על ידי הסולטן העות'מני מוראט השני. תושבי העיר לא הסכימו להיכנע לכוחותיו של מוראט ועל כן לאחר כיבוש העיר הרגו כוחותיו של מוראט חלק מהגברים בעיר, כשחלק אחר הועבר לעבודות. לאחר כיבוש העיר נשארה סלוניקי תחת שלטון עות'מני קרוב ל-500 שנים עד שנת 1912. מדובר על תקופה בה העיר שגשגה, כשגם היהודים בעיר תרמו לפריחתה החיובית של שחלק ניכר מהם הגיע מספרד.

ב-1876 התרחש בעיר רצח הקונסולים. רצח שהביא למשבר ביחסים בין האימפריה העות'מנית עם האירופאים. בתחילתה של המאה ה-20 הייתה העיר לאחד ממרכזי "הטורקים הצעירים" כשבשנים 1907-1908 ישב בעיר המטה הראשי של אותה תנועה, שבין חבריה היה אטאטורק שהפך שנים קדימה למנהיג של טורקיה כולה.

השלטון העות'מני בעיר הסתיים, כאמור, בשנת 1912 עם כיבוש העיר על ידי היוונים במלחמת הבלקן הראשונה. עם השתלטות כוחות יוונים על העיר הייתה אוכלוסיית העיר מחולקת בצורה יחסית שווה בין נוצרים, מוסלמים ויהודים. היהודים בלטו בכל הנוגע לכלכלת סלוניקי והם היוו את רוב עובדי הנמל.

ב-1917 שריפה רחבה החריבה חלקים גדולים של סלוניקי. לאחר המלחמה בין היוונים לטורקים בוצעו חילופי אוכלוסין בין הצדדים. הטורקים המוסלמים של סלוניקי עזבו ובמקומם התמקמו בעיר פליטים יוונים שהפכו לנטל על כלכלת העיר.

בזמן מלחמת העולם השנייה הושמדה קהילת יהודי העיר ובכך הפכה העיר לאחר המלחמה לעיר בה מתגוררים אך ורק נוצרים.

כלכלת סלוניקי

סלוניקי היא עיר הנמל המרכזית של יוון ונחשבת לעיר בעלת מרכז מסחרי ותעשייתי משמעותי. העיר מייצרת בעיקר שמן, פלדה, מוצרים פטרוכימיים, טקסטיל, מכונות קמח, מלט, תרופות ואלכוהול. בנוסף לכך, משמשת סלוניקי כמרכז הובלה מרכזי באזור דרום מזרח אירופה. אחוז בולט של העובדים בעיר מועסק במסגרת של עסקים קטנים ובינוניים וגם במגזר השירותים השונים.

יהדות סלוניקי

היהודים, שקראו לעיר שאלונקי או שלונקיא, קיימו בעיר במשך שנים רבות קהילה יהודית רחבה. לאחר גירוש היהודים מספרד הגיעו לעיר עשרות אלפי יהודים שהפכו את העיר למרכז היהודי הספרדי הגדול ביותר שהיה קיים באותה עת.

בימי שבת שבתה העיר כמעט כולה, כולל עבודות הנמל, בשל הכמות הגדולה של תושבים יהודים בעיר. שפת הלדינו, שהגיע לעיר עם יהודי ספרד, פרחה בעיר בשירים רבים ובפעילות התרבות הרחבה של הקהילה.

היהודים בסלוניקי תרמו רבות לפיתוח העיר מבחינת מסחר, תעשייה, בנקאות ועוד. במאות ה-16-18 היוותה סלוניקי למרכז של תורה ותרבות יהודית. במאות ה-19-20 תרמו היהודים לפיתוח התעשייה והבנקאות בעיר. חברת "כל ישראל חברים" פתחה בעיר בתי ספר, יצאו לאור עיתונים לקהילה בלדינו וצרפתית, נוסדו אגודות שעמלו על הפצת העברית והספרות העברית והחלו פריחתן של אגודות ציוניות.

בזמן מלחמת העולם הראשונה יהודים רבים עזבו את סלוניקי למול הדלקה הגדולה שהתרחשה בה ב-1917 ואף בשל הגירה של פליטים יוונים אליה מאנטוליה בעקבות הכיבוש של הטורקים. בקרב אותם פליטים החלה לגדול תנועה אנטישמית פשיסטית, כשחברים ממנה פרעו ביהודים בעיר בשנות ה-30. בנוסף לכך, נחתו גזרות על יהודי העיר באותה עת, כשעשרת אלפים מתושבי העיר בחרו לעלות לארץ ישראל.

רוצים לדבר עם המומחים שלנו?

השאירו פרטים ונחזור אליכם

שתפו

אותנו

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב email
כתבות

בנושא

דילוג לתוכן