ו' 06 אוג' 2021

דלפי

דלפי היא עיר ביוון הנמצאת בחלק הדרום מערבי של הר פארנאסוס בעמק פוקיס. העיר נמצאת על טרסות ומישורים לאורך המדרון הדרומי של הר פארנאוסוס בגובה של 2,455 מטרים ובמרחק של 15 ק"מ דרום מערבית לעיר הנמל קירה ובמרחק של 180 ק"מ מעיר הבירה אתונה.

העיר מהווה מקום עלייה לרגל למול האתר הארכיאולוגי שנמצא בה.

דלפי הייתה מקום מושבה של האורקל מדלפי שנחשבה לאורקל החשובה ביותר ביוון הקלאסית והיוותה אתר משמעותי עבור מאמיניו של האל אפולו. המקום המקודש בדלפי היה מקדש פאן הלני, שבו גם התחרו ספורטאים מכל העולם היווני במשחקי הפיתיים.

דלפי הייתה מוכרת בעולם היווני כאתר בו נמצאת אבן האומפאלוס הנחשבת למרכז כדור הארץ והיקום, כשבהסטיה הפנימית של מקדש אפולו בערה אש נצחית. לאחר קרב פלאטיה הערים היווניות כיבו את האש שבערה במקדשן והדליקו אותה מחדש תוך שימוש באש שמקורה מדלפי ובכך בסיפורי היסוד של מושבות יווניות המתיישבים במושבות הקדישו אותן לדלפי.

הקשר של אפולו לעיר

מקור שם העיר הוא במילה היוונית "דלף" שמשמעותה "חלל", כשאחרים טוענים שהמקור במילה יוונית אחרת – "דלפוס" שמשמעותה "רחם". הטענה היא ששם העיר מרמז על הקשר לאלת האדמה גאיה.

אפולו מקושר לאתר בעיר בשם הכינוי "דלפיניוס" שמשמעותו הוא "האחד מדלפי". כינוי זה מקושר גם לדולפינים שהוזכרו בהמנונים ההומריים, בהם מתוארת הגעתו בפעם הראשונה של אפולו לדלפי כשהוא מופיע בצורת דולפין ונושא על גבו כוהני דת מכריתים. השם ההומרי של האורקל הוא "פיתוי".

אגדה אחרת טוענת שאפולו הלך לדלפי מכיוון צפון וחנה בטמפה שבתסליה על מנת לאסוף את דפנה שהייתה קדושה עבורו. לזכר אגדה זו המנצחים במשחקים הפיתיים קיבלו במתנה זרי דפנה שנקטפו בטמפה.

דלפי הפכה למקום בו המקדש בראשו של אפולו וגם המקום בו נערכים המשחקים הפיתיים והאורקל המוכר והבולט ביותר. גם בתקופה הרומית נותרו בדלפי מאות פסלים מקודשים אשר תוארו על ידי פליניוס הצעיר ונצפו על ידי הגאוגרף פאוסאניאס.

על קיר המקדש בדלפי נחרטו שלושה ביטויים – "דע את עצמך", "הכל במתינות" וביטוי נוסף שהיה בעצם האות אפסילון שסימלה את הספרה 5.

לפי מיתוס מאותה עת, הרג אפולו את מפלצת פיתון כשבמיתוסים אחרים ניסה אפולו להרוג את רעייתו של פיתון, פיתיה, אשר חיה בסמוך למעיין הרסטלייני וזאת מכיוון שפיתון ניסה לאנוס את לטו בזמן שפיתיה הייתה בהיריון.

המעיין שליד דלפי זורם לעבר המקדש של אפולו אך נעלם מתחתיו ויוצר סדק קרקעי שממנו בקע עשן אשר הביא את האורקל מדלפי להביע את נבואותיה. אפולו היה חייה להיענש על הרג פיתון בשל כך שהיא הייתה בתה של גאיה. מקדשו של אפולו היה במקור עבור גאיה ולאחר מכן היה אמור לעבור לפוסידון. שמה של פתיה הפך לתואר של האורקל מדלפי. כעונש על הרצח שביצע, נשלח אפולו לעבודות כפיים של שמונה שנים. פסטיבל בשם "ספטריה" נערך בכל שנה ובו מתוארת ההריגה שביצע אפולו, מנוסתו, כפרתו וחזרתו.

ארווין רוהד ציין שפיתון הייתה רוח ארצית שהוכנעה על ידי אפולו ונטמנה מתחת לאומפאלוס ועל כן מדובר במקרה של אלוהות אחת שהקימה מקדש על גבי קבר של אלוהות אחרת. לפי השקפה נוספת, אפולו היה תוספת מאוחרת לפנתאון היווני ומקורו הוא מלידיה. האטרוסקים שהגיעו מאנטוליה הצפונית האמינו גם הם באפולו ועל כן ייתכן שהייתה זהות בין אפולו לבין האל אפלו מהמיתולוגיה המסופוטמית. אפלו היה בעל תואר אכדי שמשעותו "בן" כשבמקור ניתן לאל המגיפות נרגל שהיה בנו של אנליל.

האורקל של אפולו

דלפי מוכרת רבות בשל האורקל שהיה במקדשו של אפולו. בעיר ניתן למצוא מספר חפצים המתוארכים לרבע האחרון של המאה השמינית לפני הספירה ומקורם מהתקופה הפרה היסטורית בעבודת האלילים לגאיה.

כהונת האורקל בדלפי הייתה מוכרת בשם פיתיה. אפולו דיבר באמצעות האורקל שלו, שהייתה בעצם צריכה להיות אישה מבוגרת לה היסטוריה נקייה שנבחרה מתוך העם באותו אזור. אותה נביאה קיבלה את השם פיתיה והתמקמה על כיסא מעל סדר בקרקע. כשאפולו הרג את פיתיון, גופתה נפלה אל תוך הסדק בקרקע ומתוכו יצא עשן שהגיע מהגופה המתפוררת. אז הייתה הנביאה נכנסת לטראנס בשל אותו עשן ובכך אפשרה לאפולו להשתלט על גופה. מצב זה אפשר לה לנבא באמצעות חידות, אשר פורשו על ידי כוהני הדת של המקדש, כשאנשים רבים מתייעצים איתה במגוון רחב של נושאים.

לאורקל הייתה השפעה רחבה בעולם היווני, כשהתייעצויות עם הנביאה היו בנושאים הנוגעים למלחמות, הקמת מושבות וכו'. היא זכתה לכבוד מצד מדינות הלניות דוגמת לידיה, קאריה ואף לכבוד מהמצרים.

מבנים בדלפי

תחילת ההתיישבות בעיר מתוארכת לתקופת האבן החדשה, כשהשימוש העיקרי באתר החל בתקופה המיקנית בין 1600 לפני הספירה ל-1100 לפני הספירה. רוב השרידים שנותרו עד ימינו מתוארכים למאה השישית לפני הספירה, כשהפעילות בדלפי הייתה בשיאה.

מקדש אפולו

הריסות מקדש אפולו מתוארכות למאה הרביעית לפני הספירה כשהן חלק ממבנה דורי. מקדש אפולו הוקם על חורבות מקדש קדום יותר המתוארך למאה השישית לפני הספירה, כשגם מקדש זה הוקם על גבי חורבות של מבנה מהמאה השביעית לפני הספירה שתוכנן על ידי הארכיטקטים טרופוניוס ואגאמדס.

המקדש מהמאה השישית לפני הספירה נבנה המקדש הקודם –  "המקדש האלקמאונידי" והוא הוקם כהוקרה למשפחה מאתונה אשר מימנה את בנייתו. המקדש נבנה בצורת אכסדרה משושה בה סידור של שישה עמודים על 15. המקדש נחרב ב-373 לפני הספירה ברעש אדמה.

בניית המקדש השלישי הסתיימה ב-330 לפני הספירה והוא מיוחד לארכיטקטים הקורינתיים ספינטארוס, קסנודורוס ואגאתון.

פסלי הגמלונים במקדש המיוחסים לפרקסיאס ואנדרוסתנס מאתונה. על ידי שימוש בפרופורציות של המקדש השני יכלו הבנאים לבנות סידור של 15 עמודות על שש מסביב לסטילובטה. בתוך המקדש היה את האדיטון שהיה המרכז של דלפי ומקום מושבה של פיתיה. האנדרטה שוחזרה בצורה חלקית בשנים 1938-1941.

בתי האוצר

מהכניסה לאתר ובמעלה המדרון עד לפתח המקדש ישנם מספר פסלי הקדש ומספר רחב של בתי אוצר. בתי האוצר נבנו על ידי פולייס, שהן ערי המדינה היווניות, וזאת בכדי להנציח את ניצחונותיהן ולהודות לאורקל על העצות שהעניקה.

בתי האוצר אכסנו בתוכם את התרומות הנדיבות שניתנו לאפולו, שהן היו לרוב כ-10% מהשלל שנתפס בקרב. בית האוצר הבולט ביותר הוא בית האוצר האתונאי שנבנה לאחר ניצחון אתונה על האימפריה הפרסית בקרב מרתון. על פי פאוסאיניאס הנציגים מאתונה קיבלו מהאורקל עצה בה עליהם להסתמך על קירות העץ שלהם, כשהם מפרשים את קירות העץ לספינות הצי שלהם שהיו הגורם לניצחון בקרב סלמיס.

מוצג יוצא דופן באתר הוא בית האוצר הסיפניאני שהיה נחשב למפואר והיה להוקרה מצד תושבי סיפנוס, שהעניקו מהעושר הרב שצברו ממכרות הכסף והזהב שלהם.

בית אוצר בולט נוסף הוא זה של ארגוס. בית אוצר זה נבנה בסוף התקופה הדורית כשתושבי העיר היו גאים במעמד העיר למול שאר ערי המדינה. בניית בית האוצר הושלמה ב-380 לפני הספירה והיא מבוססת בעיקר על מקדשה של הרה הממוקם בארגוליס.

המזבח הכיאני

מדובר על המזבח הראשי של מקדש אפולו אשר היה ממוקם בחלק הקדמי לפני הכניסה. המימון ובניית המזבח היו באחריות תושבי האי כיוס. המזבח הכיאני מתוארך למאה החמישית לפני הספירה וזאת תוך הסתמכות על כתובת הנמצאת על הקרניז של המזבח. המזבח בנוי כולו שיש שחור, מלבד הבסיס והקרניז, והוא נחשב למבנה מרשים אשר שוחזר ב-1920.

הסטואה של האתונאים

הסטואה נמצאת צפון מזרחית מהמקדש הראשי. הסטואה נבנתה בתקופת הסדר האיוני והיא מורכבת משבעה עמודים חלולים אשר גולפו כולם מאבן אחת. הכתובת על הסטילובטה מלמדת כי הסטואה נבנתה על ידי אנשי אתונה לאחר ניצחונם בים על הפרסים ב-478 לפני הספירה כששם אחסנו את שלל המלחמה.

הקיר הפוליגוני

מדובר על קיר תומך הנבנה בכדי לתמוך בטרסה שבה נבנה מקדש אפולו השני בשנת 548 לפני הספירה. מקור שם הקיר הוא במבנה הפוליגני שהקיר הוא חלק ממנו.

הגימנסיון

הגימנסיון מהווה סדרה של בניינים שהיו בשימוש של צעירי דלפי. כל בניין בסדרה היה בעל שתי קומות. הסטואה בקומה הראשונה שהייתה בעצם מרחב פתוח ואתר בו חלל התעמלות, בריכה ואמבטיות בחלק התחתון יותר. הבריכות והאמבטיות נחשבו לכאלו בעלות כוחות קסומים כשעליהן נאמר שהן מהוות ערוץ תקשורת עם אפולו עצמו.

 

 

 

המעיין הקסטלייני

המעיין המקודש של דלפי ממוקם בעמק פידריאדס. שרידים משומרים של המעיין כוללים שתי מזרקות שנהנו ממים מהמעיין והן מתוארכות לתקופה הארכאית והרומית, כשהרומים היו אלו שהיו עוסקים בחציבה בסלע.

האצטדיון

האצטדיון נמצא בנקודה גבוהה יותר בהר מעבר לוייה סאקרה ("הדרך הקדושה") והתיאטרון. האצטדיון הוקם במאה החמישית לפני הספירה כשהמבנה זוכה לשינויים עם השנים. השינוי המשמעותי האחרון חל במאה השנייה תחת חסות הרודס אטיקוס, כשבאצטדיון נבנו מושבי אבן והכניסה אליו הייתה קשתית. האצטדיון מסוגל להכיל כ-6,500 צופים, אורך מסלולו הוא 177 מטרים ורוחב המסלול כ-25.5 מטרים.

התיאטרון

התיאטרון נבנה במקום גבוה והוא מאפשר נקודת השקפה רחבה על כל המקדש והעמק מתחת. התיאטרון הוקם במאה הרביעית לפני הספירה ועבר עם השנים מספר שינויים. בתיאטרון 35 שורות ישבה וסך הכל כ-5,000 מושבים.

התולוס

התולוס הוא מבנה עגול שהוקם בין השנים 380-360 לפני הספירה. התולוס מורכב מ-20 עמודים דורים המסודרים על ידי קוטר חיצוני של כמעט 15 מטרים, כשבחלק הפנימי של התולוס ישנם כעשרה עמודים קורינתיים. התולוס נמצא במרחק של 800 מטרים מההריסות המרכזיות של דלפי. שלושה מבין העמודים הדורים שוחזרו. מרקוס ויטרוביוס פוליו טוען כי תאודורוס הפוקיאני הוא הארכיטקט שאחראי על התולוס.

החפירות בדלפי

עת ימי הביניים נקראה דלפי "קאסטרי" והיא הייתה בנויה על גבי האתר הארכיאולוגי. תושבי דלפי עשו שימוש בעמודי השיש ובמבנים בכדי לתמוך בבתים המאולתרים שנבנו, כששיטת עבודה זו הייתה אופיינית לעיירות שחוו הרס חלקי או מלא, לבטח לאחר רעש האדמה בשנת 1580 שהביא להרס עיירות בפוקיס.

ב-1893 בית הספר הצרפתי באתונה הסיר כמויות רחבות של אדמה ממספר אתרי מפולת. הסרת האדמה הובילה לחשיפת הבניינים העיקריים, מבנים במקדשו של אפולו והפסל של אתנה וזאת יחד עם אלפי חפצים, כתובות ותגליפים.

ארבעה אזורים באתר שוחזרו בצורה כזו או אחרת. בית האוצר האתונאי שוחזר במלואו מהחומרים המקוריים באמצעות משלחת חפירות מצרפת שקיבלה את חסות ראש עיריית אתונה. המזבח הכיאני שוחזר בשנת 1959 באמצעות השירות הארכיאולוגי היווני. התולוס ומקדש אפולו שוחזרו גם הם אך במידה פחותה.

העיר דלפי המודרנית

העיר המודרנית נמצאת מערבית מהאתר הארכיאולוגי, כשקרבתה לאתר הופך את העיר למקום אליו מגיעים תיירים רבים וזאת בנוסף להגעתם גם בשל מרכז הסקי שבעיר.

דלפי נמצאת על כביש מהיר המחבר את אמפיסה, איטאה ואראכובה. בעיר ניתן למצוא מלונות, בתי הארחה ומסבאות. הרחובות הראשיים צרים וברוב המקרים חד סטריים. בדלפי יש בתי ספר, אולם קונצרטים, אולם הרצאות, כנסייה וכרכר עירונית. הדרך הטרנס אירופית, ה-4E, עוברת דרך הקצה המזרחי של העיר.

המוזיאון הארכיאולוגי בדלפי נמצא למרגלות הקומפלקס הארכיאולוגי הראשי. במוזיאון אוסף מרשים הנוגע לדלפי העתיקה ובו אזכור קדום ביותר של מלודיה.

הכניסות למוזיאון ולקומפלקס הראשי נפרדות וכרוכות בתשלום, כשלתיירים מתאפשר ברכישה של כרטיס משולב. בסמוך למוזיאון ישנו בית קפה ומשרד דואר. הגימנסיון והתולוס נמצאים בכיוון מזרח על הצד המערבי של הדרך הראשית, כשהכניסה אליהם היא ללא תשלום.

רוצים לדבר עם המומחים שלנו?

השאירו פרטים ונחזור אליכם

שתפו

אותנו

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב email
כתבות

בנושא

דילוג לתוכן